אבוחצירה ואח' נ' יובל אלון חברה לבניין בע"מ ואח'

פסק דין

התובעים 1 ו-2, בעלי דירה ברחוב עמוס 18 בנשר (להלן: "התובעים 1 ו-2" / "משפחת אבוחצירה"). בבעלות התובעת 3 דירה באותו הבניין (להלן: "התובעת 3" / "משפחת לידזי").

הדירות נבנו על-ידי הנתבעת 1, יובל אלון חברה לבניין בע"מ (להלן: "הנתבעת 1").

הנתבעת מס' 2, שיש אלוני בע"מ, סיפקה את האריחים אשר הותקנו בדירות (להלן: "הנתבעת 2" / "אלוני").

מטעם התובעים הוגשה חוות-דעתו של המהנדס רמי חזז מיום 05.09.07, אשר מצא בדירות ליקויים שונים, כן במידות החניות. לטענת התובעים, דרשו מאת הנתבעות לבצע תיקונים בדירתם, אולם בוצעו תיקונים קוסמטיים בלבד.

לטענת הנתבעת 1, נענתה היא לפניות התובעים ודאגה לתקן ליקויים שונים בדירה, אשר היו במסגרת אחריותה. התובעים אישרו בחתימתם את ביצוע התיקונים לשביעות רצונם המלאה.

לעניין התקנת האריחים, מסוג טראצו, התובעים 1 ו-2 חתמו על מסמך מיום 19.12.04 ובו הם מצהירים כי הם יודעים על הסתייגות הנתבעת 1 מהתקנתם ועל בעיות אשר עלולות לצוץ לאחר ההתקנה. אף-על-פי-כן ביקשו התובעים 1 ו-2 לרצף דירתם בסוג האריחים הנ"ל והינם חתומים כי לא תהיינה להם כל דרישה וטענה בגין ליקוי או אי-התאמה כתוצאה מהבעיות אשר הובאו לידיעתם (נספח ה' לכתב ההגנה).

לטענת הנתבעת 2, הציעה אלוני לתובעים ללטש את האריחים, אולם נתקלה בסירוב מצדם.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה, לפיו יינתן פסק-דין מנומק על-סמך החומר המצוי בתיק.

לאור הפער שבין חוות-דעת המומחים, מינה בית-המשפט מומחית מטעמו, את הגב' שרית רידר, שמאית מקרקעין, עמה עובד יעקב קליגסברג, מהנדס בניין.

הגב' רידר בחוות-דעתה טענה כטענת הנתבעת 1, כי תכנית העבודה הינה מסמך פנימי של הקבלן לצורך ביצוע עבודות הבניה ואינו מסמך מחייב כלפי הדייר. כמו כן טענה כי מפרט המכר הינו מסמך המהווה מסמך התחייבות של הקבלן כלפי הרוכשים.

אומר כבר עתה, מפרט המכר וכן תכניות העבודה מחייבים במקרה דנן את הקבלן. בסעיף 1 לחוזה המכר הוסכם כי המפרט הטכני, וכן התכניות והתשריט, מהווים חלק בלתי נפרד מהחוזה. הרוכשים מסתמכים על מסמך זה ומצפים כי הדירה, על מתקניה, תימסר לידם בהתאם למוסכם בין הצדדים.

עוד נקבע בסעיף 1 לחוזה כי במקרה של סתירה בין הנספחים לבין ההסכם תהא עדיפות תחילה להסכם, לאחר מכן למפרט הטכני, לאחריו התכניות והתשריט ולבסוף לנספח התמורה. יצוין כי במקרה דנן המפרט הטכני שותק לגבי מידות החלונות והדלתות המותקנים בדירות, דבר אשר מקבל ביטוי בתכנית העבודה.

ביום 01.01.12 הוריתי לצדדים להגיש לתיק בית-המשפט את הנספחים לחוזי המכר. הנתבעת 1 הגישה את העתקי המפרט הטכני של הדירות, לרבות נספחי שינויים (נספח א' לחוזה המכר), וכן את התשריט (נספח ב' לחוזה המכר). לא הוגשה כל תכנית עבודה מטעם הנתבעת 1.

התובעים איתרו את תכניות העבודה אשר נמצאו ברשותם והגישו אותן לבית-המשפט ביום 08.01.12.

יובהר כבר עתה כי בית-המשפט התעקש על הגשת התכניות מן הטעם שהן אוזכרו בחוות-הדעת של המומחית מטעם בית-המשפט ומן הטעם שהן קיבלו ביטוי בחוזי-המכר, כפי שיובהר להלן.

יחד עם זאת, כפי הנראה תכניות העבודה אותה הגישו התובעים 1 ו-2 אינן התוכניות אשר הונחו בפני המומחה מטעמם. כך לדוגמא, חלון המטבח נשוא המחלוקת מסומן בספרה "9" וגודלו על-פי התוכנית שהוגשה אמור להיות 120*105 ומנגד בחוות-דעת המומחה מטעם התובעים צוין כי מידת החלון צריכה להיות 80*95, מידה אשר אינה מופיעה כלל בתכניות אשר הוגשו לבית-המשפט.

טרם הפניה לחוות-הדעת גופה, יאמר כבר עתה כי חוות-דעת המומחית מטעם בית-המשפט התקבלה ברובה לעניין הליקויים והצורך בתיקונם, למעט מספר הסתייגויות.

נפסק זה מכבר כי בית-המשפט אינו חייב לקבל בכל מקרה חוות-דעת שהוגשה לו במלואה.

ראה לעניין זה רע"א 2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל"ן ופיננסים בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 108 בת"א (פורסם בנבו):